ללימוד קרוא וכתוב לילדים עם דיסלקציה

כתיבה, הקלדה ודיסלקציה

אנשים רבים עם דיסלקציה מתקשים בכתיבה ידנית שכוללת שימוש בכלי כתיבה.
הקלדה היא ללא ספק חלופה נגישה יותר עבור אנשים עם דיסלקציה, מכיוון שהיא עוזרת בזיהוי ובאיות של המילים.

מחנכים והורים צריכים לספק הדרכה ותמיכה כדי לעזור לאנשים עם דיסלקציה לשפר את כישורי ההקלדה שלהם ולשלב את ההקלדה בשגרת היומיום שלהם. תרגול מאפשר לאנשים עם דיסלקציה לשפר את כישורי ההקלדה שלהם ולהגיע להצלחה בחייהם האישיים, האקדמיים והמקצועיים.

בקצרה על דיסלקציה:

• דיסלקציה היא הפרעת למידה המשפיעה על יכולת הקריאה והכתיבה של האדם.

• היא מאופיינת בקושי בפענוח, זיהוי והבנה של מילים.

• דיסלקציה היא מצב נוירולוגי, והיא איננה ולא קשורה לבעיית ראייה.

• היא גם לא נגרמת על ידי ראייה לקויה, אינטליגנציה נמוכה או חוסר מוטיבציה.

• ההערכה היא שכ-10-15 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מדיסלקציה.

• דיסלקציה אינה ספציפית לאף שפה או תרבות, והיא משפיעה על אנשים בכל הגילאים.

• איבחון והתערבות מוקדמים יכולים לשפר מאוד את התפקוד של אנשים עם דיסלקציה.

• דיסלקציה אינה ניתנת לריפוי, אך ניתן לטפל בה בעזרת התאמות והתערבויות מתאימות.

• ההתאמות וההתערבויות יכולות לכלול טכנולוגיה מסייעת, תוכניות קריאה מיוחדות ושינויים בסביבת הלמידה.

• אנשים עם דיסלקציה יכולים להצליח בבית הספר ובקריירה שבחרו כאשר יש להם את התמיכה וההתאמות הנכונות.

• חשוב לדעת: דיסלקציה יכולה להתבטא בצורה שונה מאדם לאדם, גם מבחינת המאפיינים, וגם מבחינת החומרה שלהם.

טייפיט – הפתרון המושלם ללימוד הקלדה וקריאה עבור אנשים עם דיסלקציה

העקרונות והקשיים בטיפול והתמודדות עם דיסלקציה כיום:

חשיבות הטיפול בדיסלקציה, והעובדה שכ-10% מהילדים סובלים ממנה, הביאה לפיתוח כלים ושיטות להתמודדות איתה. חלקם מבוססים על התאמות סביבתיות שמקלות על הקריאה והכתיבה, וחלקם על אימון קוגניטיבי שמשפר את יכולת המוח להתמודד עם הלקות. ההתמודדות עם הדיסלקציה מחייבת התייחסות לשלושה קשיים מרכזיים:

1. כאשר ילד ללא דיסלקציה קורא או כותב מילה, הוא בשלב הראשון מתייחס לכל אות בנפרד, באופן שהמילה, היא מקבץ של אותיות שצריך לחבר, ובשלב השני, המילים נקראות ונכתבות כמילה מלאה. אצל דיסלקטים, המעבר מהשלב הראשון לשני לא מתרחש, או מתרחש בשלב מאוחר מאוד, וזאת רק באמצעות תרגול רב של קריאה וכתיבה.




2. כאשר ילד מגיע לשלב הקריאה והכתיבה, הוא בד"כ עדיין לא מאובחן בדיסלקציה, מכיוון שרק בשלב הזה ניתן לראות את הבעיה ולאחר מכן עובר זמן עד שמאבחנים אותה. בזמן הזה הילד כבר חווה תסכול וייאוש בכל פעם שהוא נדרש לקרוא ולכתוב, תחושת חוסר הצלחה, ובמקרים רבים משוב פוגעני מהורים ומורים.




3. בשל הקושי בקריאה וכתיבה, המוטיבציה של ילדים עם דיסלקציה ללמוד ולתרגל היא נמוכה מאוד. לכן רוב השיטות להתמודדות עם דיסלקציה, אינן יעילות אם אין הוראה אישית ופרטנית, שעלותה גבוהה מאוד. אם ההורים הם אלו שצריכים להיות עם הבן או הבת עם דיסלקציה כאשר הם מתרגלים, מדובר בהשקעת זמן גדולה, שלא תמיד אפשרית. כמו כן מעורבות ההורים בתרגול גוררת לרוב גם עימותים עם הילדים, שהשפעתם והתוצאה שלהם יכולה להיות קשה.

אחת הדרכים להקל על ילדים עם דיסלקציה היא באמצעות שימוש במקלדת, היא חוסכת את העיסוק הטכני בכתיבה באמצעות עט או עיפרון במקביל לריכוז יתר שדורשת הכתיבה עצמה. הבעיה במקלדת, שריבוי האותיות יוצר הצפה ומקשה על בחירת האות הנדרשת. הבעיה חמורה יותר במקלדת שבה על כל מקש יש גם אות בעברית וגם באנגלית.

ההתאמה המרבית של טייפיט לילדים עם דיסלקציה:

טייפיט נותנת מענה לכלל בעיות הכתיבה והקריאה הנובעות מדיסלקציה. היעילות הגבוהה ביותר היא כאשר משתמשים בטייפיט כאמצעי הראשון ללימוד כתיבה וקריאה בגיל מוקדם וזמן רב ככל האפשר לפני כיתה א', ולפני שאפילו עולה חשד לדיסלקציה. אבל טייפיט נותנת את המענה הטוב ביותר גם לאחר האבחון בדיסלקציה.

1. רמת הקושי הראשונה, בשלב הראשון בטייפיט, היא בחירת הסרט או השיר (להלן "הפריט"). הפריטים מיוצגים על ידי תמונה, שם הקטגוריה בכתב ושם הקטגוריה באודיו. באופן הזה, ובשלב הזה, ילדים עם דיסלקציה יכולים לבחור את הפריט ללא צורך לקרוא.

   
   

   לאחר הבחירה, הפריט מוצג על המסך עם התמונה המייצגת אותו, עם שם הפריט שבו מסומנת האות הראשונה בצורה בולטת, ושמיעת שם הפריט. בחלק התחתון של המסך מופיעה מקלדת וירטואלית שבה כל המקשים ריקים ולא פעילים למעט המקש עם האות הראשונה של הפריט. הילד מתבקש להקליד על המקש עם האות הנדרשת. באופן הזה הוא לא יכול להקליד אות שאינה נכונה, ובכך נמנעת ממנו תחושת אכזבה וחוסר הצלחה.

   
   

   כך נעשה לגבי כל האותיות עד לסיום כתיבת הפריט. לאחר סיום הכתיבה הוא מקבל עידוד קולי על ההצלחה, והסרט או השיר מוצגים ומושמעים. כך הוא מקבל תמריץ על כל מילה שהוא כותב. המוטיבציה הזו מאפשרת לימוד ותרגול ללא צורך במעורבות של הורים או אנשי מקצוע.




2. אחרי שהילד הגיע לרמת הקושי הגבוהה ביותר בכל האותיות של שם הפריט, יחל השלב השני שבו הפריט יוצג ללא התמונה, והזיהוי יעשה רק על פי המילה או המילים הכתובות. כך הוא מתחיל לתרגל את יכולת הקריאה, במקביל ליכולת הכתיבה.

   
   

   גם כאן, ברמת הקושי הראשונה מוקראת המילה וכל אות אותה הוא צריך לכתוב, ועל המקלדת תופיע רק האות הזאת על המקלדת. ברמת הקושי השנייה תופיע האות אותה צריך לכתוב ואות נוספת. כך תתווסף אות בכל רמת קושי, עד מצב של מקלדת מלאה.

   
   

3. בשלב השלישי, כל פריט שמורכב מאותיות שבכולם הילד עבר את שני השלבים הראשונים, ושהוא כתב את שם הפריט עצמו מספר רב של פעמים, יוצג רק באמצעות התמונה. הילד יצטרך לרשום את שם הפריט, כאשר הוא אינו רואה את השם כתוב. גם כאן, ברמת הקושי הראשונה תופיע על המקלדת רק האות שאותה הילד צריך להקליד, ובהדרגה יתווספו אותיות מסיחות אחרות.

בכל מעבר מרמת קושי נמוכה, לגבוהה יותר, אם האפליקציה תזהה שהילד לא מוכן לקושי של אותה רמה, היא תחזיר אותו לרמה הקודמת. וכך גם במעבר משלב אחד, לשלב הבא.

ברמת הקושי הראשונה של השלב הראשון, שבה מופיעה על המקלדת רק אות אחת, גם לילד עם דיסלקציה קשה, לא יהיה קושי להצליח, ולכן תהיה לו הרגשת הצלחה. המעבר לרמות הקושי הבאות יעשה בקצב ההתקדמות שלו, וכך לא תהיה לו תחושה של חוסר הצלחה, והוא ימשיך להקליד באמצעות טייפיט ככל שיצטרך, עד שיגיע לרמת כתיבה מלאה.

ככל שילד עם דיסלקציה מתחיל את השימוש בטייפיט בגיל צעיר יותר, הוא יוכל להגיע לכיתה א' ברמה גבוהה יותר, ותימנע ממנו התחושה של כישלון בכתיבה, שיכולה לפגוע בתפקוד הלימודי שלו למשך שנים רבות.
באזור האישי באתר, ניתן לראות בכל שלב את קצב ההתקדמות של הילד: באיזה רמת קושי ובאיזה שלב הוא נמצא. בעתיד, ניתן יהיה להזמין דו"ח שיאפשר לדעת אם לילד יש דיסלקציה, ומה רמת החומרה שלה.

כתבות נוספות

הפודקאסט
'לקרוא ולכתוב בכיף'